"מדי יום ביומו ניסיתי לדמיין לעצמי תמונה של החיים שם (אמסטרדם) וכמובן שלא יכול היה להיות לי שום מושג. גם כשהגיעו המכתבים הראשונים מהולנד וכשכבר החלו הדיבורים על המתרחש שם לא ידעתי איך אוכל לחבר את הפרצופים שלכם עם הצרות הללו. הדברים התחברו לי תמיד עם תקווה, ועם הרוך היהודי השייך לכם". מכתב לאפ ותיאה הרצברג, 1945, תורגם מגרמנית והובא בספרו של עפרת.