"היה לי שולחן בחדר העבודה שלי, שהייתי נוהג לחרוט עליו, לנסות את העפרונות. באחד הימים ראיתי שאני רוצה להמשיך אותו כציור. ציירתי אותו בצבעים כהים מאוד. חום, שחור. את רואה, כאן משמאל היה גם משולש, והרפרודוקציה של לז'ה לא הודבקה עדיין. הציור היה בביאנאלה של ונציה. כשבאתי לשם וראיתיו, מיד הרגשתי שחסר לי כאן, למעלה, איזה כתם צבעוני. כשחזר הציור, עמדתי תיכף לשנות אותו. הרפרודוקציה של לז'ה הייתה מונחת אצלי בצד מזמן, וכשראיתי אותה, אמרתי: זהו. אלה הצבעים שעליהם חשבתי".