כאשר נואשתי לחלוטין מהאפשרות לספר את הסיפור באמצעים שהיו מתאימים בעיני, והתחלתי לצייר לשם "תענוג ציור האותיות", לשם התענוג שבעיסוק בציור – אז ראיתי לפתע, בפעם הראשונה, כעל מסך הקולנוע, סיפורים על הבד. במילים אחרות: כשהייתי מחליט שאני "עושה עכשיו את הסיפור" בדרך שלמדתי לצייר, לא הצלחתי; הצלחתי – לאחר שהתייאשתי ייאוש מוחלט וחדלתי לרדוף אחר "המטרה הנעלה".