"מתי שהוא התחלתי לטפח רעיון שחזר והעסיקני שוב לאחרונה: החופש שהאמנות המופשטת הביא לעולם נראה לי סימפטי ביותר. מאידך גיסא הכאוס ופריצת הגדרות המוחלטת היו מייאשים. האקספרסיוניזם המופשט האמריקאי (דה קונינג וכו') הרתיעני. רציתי ליצור חפצים – אובייקטים – שיהיו ברורים ועם זאת תלושים מהפיגורטיבי, מן המציאות, ככל צורה שתמצא בציור מופשט. מעולם לא רשמתי, והנה התחלתי לרשום, ללא הרף. חיפשתי צורה שתהיה מוגדרת, "אובייקט". היינו ההיפך ממשהו כאוטי. מלאתי פנקסי-רישום בנסיונות לבחון את הצורה לעצמי, למעני.