פגשתי בפאקסימיליה של הגדה זו לפני זמן קצר. האדם שצייר את הספרות היה טעון במשהו בלתי רגיל. אם נתרגם זאת למושגי זמננו: הוא היה כאדם שצייר 2 סביב המונה ליזה שבלובר. העשרות, ואולי מאות הספרות שצייר – וביניהן פעמיים הספרה 5 ואינני זוכר כמה פעמים הספרה 1 – מצטרפות בעיני ליצירה אנושית בעלת קצב מוסיקלי מרטיט, ואם תרצה – אף מלאת הבעה ותוכן. אהבתי לספרות המצויירות הללו כה גדולה שנדמה לי שאם עד היום לא קרא אותן איש כפי שנכתבו – אני לפחות קבלתי אותן כמכתב שנועד אלי.